סיור המשרד הביתי של אמה

שיניתי את מצב העבודה שלי בסוף השנה שעברה, ועד כה 2016 הייתה תקופה של התאמה לעבודה לבד וגם לעבוד כדי שהרכיב את המרחב שלי. העסק שלי קיים בעיקר ברשת, אך הוא דורש מקום לייצר או לבשל לפעמים, ולכן עבדתי בהרבה מקומות שונים לאורך השנים.

כשאלסי ואני התחלנו לראשונה לגדל את הבלוג שלנו ולכתוב את הספר הראשון שלנו, עבדנו מהמחשבים הניידים שלנו בדלפק הקבלה של בוטיק וינטג 'מקומי שניהלנו, ואז לפעמים מהלופט ששכרנו בהמשך השנה. בסביבות 2013 העברנו את המיקוד שלנו בעיקר לבלוג ולכל ההזדמנויות שיכולות להסתדר עם זה. אבל היינו עדיין חברה מאוד מאוד צעירה, ואנחנו די עבדנו מהבית של אלסי משולחן חדר האוכל שלה. ואז בשנת 2014 העברנו את כולם (כן, היו לנו עובדים, אז זה כבר לא רק אנחנו!) לבית סטודיו, ובהתחלה כולנו עבדנו סביב שולחן אחד גדול ו ככל שהצוות שלנו גדל, עברנו למעלה, ובשנת 2015 קיבלתי את שלי שולחן כתיבה משלו והפינה שלי בחדר ו חייו המפוארים של בעל עסק.

עכשיו, 2016 מוצא אותי עובד מהבית בעוד כמה מהעובדים האחרים שלנו, כולל בעלי, טריי, עובדים ממשרד במרכז העיר מעל הבר שלנו. לומר שהדברים השתנו במהלך השנים זה יהיה אנדרסטייטמנט די גדול, נכון? בעיניי זה כמעט מרגיש כאילו הגעתי למעגל מלא, חזרה לעבוד שוב מחוץ לבית (הבית שלי הפעם כמו שאלזי עזבה אותי לנאשוויל!). עד כה, אני מאוד אוהב לעבוד לבד. זה יכול להיות בודד, אבל יש גם משהו משחרר בזה. כנראה בגלל שאני קצת מופנם, אז להיות בבית לבד עוזר לי להתמקד יותר מאשר כשאני בסביבת אחרים. כמובן שיום אחד אני יכול לעבוד ממשרד עם אנשים שוב. מי יודע? אין לי כדור בדולח ולמדתי מספיק עד כה שאני כמעט ולא יכול לחזות את העתיד ברמת דיוק רבה. הדברים עשויים להשתנות ככל שהחברה שלנו גדלה שוב, או כאשר טריי ואני מקימים משפחה (יום אחד - זו לא הודעה, זהו סיור בחדר).

אז זה הסיפור האחורי הארוך של המשרד הביתי שלי. בואו נסתכל על איך נראה החלל כשקנינו את הבית שלנו לראשונה:

המרחב הזה היה אחד הדברים שגרמו לי להרגיש כאילו הבית הזה היה הנכון. זה בית עם שלושה חדרי שינה, כמו גם הבית האחרון שלנו. אבל יש לו את המרחב הזה שהוא כמעט חדר מלבד שהוא חסר קיר אחד ודלת. אז זה יותר כמו פינת גדולה ופתוחה. (ראו כאן את הסיור הביתי הריק.) ידעתי מייד שזה יהפוך למשרד שלי. והחדשות הטובות היו שכבר אהבתי את המרחב! יש בו המון חלונות לחצר האחורית שלנו, שם אני לפעמים מגלה צבי (אנחנו חיים סוג של מחוץ לעיר, אפשר לומר). אני אוהבת את תקרות העץ, אני אוהבת את רצפות למינציה של העץ, וזה הגודל המושלם לכל פעילויות המשרד שלי, אם לא מעט מרווח.

הדברים היחידים ששיניתי באמת, מלבד למלא את זה בדברים שלי, היו ציירתי את הקירות וקצץ לבן ו אני חושב שהם מנוגדים היטב לתקרות העץ והרצפות הכהות, ושניתי את מתקן התאורה. כמעט ציירתי את המתקן שהבית הגיע עם לבן עם מבטאים, אבל אז בסופו של דבר החלפתי אותו, ואני די שמחתי שעשיתי. המתקן שיש לי עכשיו מפטיר הרבה יותר אור, מה שעוזר רבות אם אתה רוצה לעבוד במהלך השעה 16:00 בחורפים במערב התיכון.

אני חושב על שטחי המשרדים שלי כשני תחומים עיקריים. אז אני אתן לך סיור קטן בכל אחד מהם.

על קיר אחד נמצא שולחן התפירה שלי ומכונה כמו גם לוחית עם כלים ודברים שונים שאני משתמש בהם. אני חושב על האזור הזה כאזור היצירה שלי. אני גם בר מזל שיש לי ארון מסדרון שלם (לא בתמונה) בו אוכל לאחסן ציוד מלאכה וצילום. אני נוטה בסופו של דבר עם המון ציוד מלאכה/אמנות אקראית לאורך זמן, שאני בעיקר שומר. אחת לשנה בערך אמיין ואתרום כל מה שלא השתמשתי בו זמן מה.

לפעמים אזור זה יתקבל מעט עמוס, אבל אני (בעיקר) ניקיתי אותו בשבילך. אני בטוח שעד שאשתף סיור ביתי בווידיאו, הוא יהיה עמוס שוב. זה השפל והזרם של ציוד העבודה.

האזור האחר במשרד שלי הוא מקום שולחן העבודה שלי ותיק את ארון הקבצים שלי. זה המקום בו אני עושה בערך 95% מהעבודה מבוססת המחשב שלי (כתיבת פוסטים בבלוג, מענה לדואל, כתיבת ספרים או טקסט מפורס אלקטרוני וכו '). אני מבלה זמן רב בכיסא האדום הזה שאתה רואה. וארונות התיקים האלה כל כך מלאים יותר מכפי שהיו לפני שנה. מדהים כמה מסמכים עסק קטן מאוד כמונו יכול לצבור לאורך זמן.

ארונות הקבצים שאולי תזכרו מהמשרד הישן שלי, כמו גם מהשולחן שלי. אבל הכיסא האדום הוא חדש. קניתי את זה באמזון מכיוון שכיסא המשרד הלבן שלי בסופו של דבר הוכתם מדי מכל מכנסי הג'ינס השחורים והכהים שאני לובש. כנראה שאני לובש הרבה שחור.

אם הייתי צריך לבחור רק שני פריטים שבאמת גרמו למרחב הזה להרגיש יותר כמו שלי, זה היה צריך להיות מתקן התאורה והשטיח. ברגע ששני הפריטים האלה היו בחדר, זה פשוט הרגיש כל כך שונה מהיום שעברתי לגור.

שאר הבית שלנו הוא הרבה יותר טבעי וניטרלי בבחירות הצבע והעיצוב שלו לרוב. אבל שטחי המשרדים שלי הם בקלות החדר הצבעוני ביותר בבית! ואני די אוהב את זה ככה. הצבעים הנועזים מרגישים מרגשים ותוססים, ואילו שאר הבית מרגיש קצת יותר צינה ומנוחה. זה המרחב אליו אני בא כשהגיע הזמן לעבוד, לא לצנן. אז אני מרגיש כמו הצבעים הנועזים והחמים סוג של מעודדים את זה.

זה פחות או יותר. המרחב פשוט, אך מרגיש לי מרגש. ולמרות שבאמת לא שיניתי כל כך הרבה מהחדר, עדיין לקח לי כמעט חצי שנה להרגיש כאילו סוף סוף הרכבתי את המשרד שלי. אני בטוח שאשנה דברים פה ושם לאורך השנים, כמו שהייתי רוצה לבנות שולחן כתיבה חדש ביום מן הימים. אבל לעת עתה, זה המשרד שלי ואני ממש שמח עם זה. תודה שנתת לי לשתף! xx. אמה

מקורות: מתקן תאורה c/o בית הספר אלקטריק (מהסלון של בית הסטודיו - ירשתי את היופי הזה!), תפירה של שולחן תפירה DIY , אריגה/ רחל דנבו (ממכירת הפלאש שלה), שמלת ג'ינס c/o תפוח עלוב , ארונות קבצים/ פופין , שטיח שטיחים ארהב, שולחן כתיבה/ יעד, יור משרד/ אֲמָזוֹנָה , וילונות/איקאה, ואני אשתף יותר על התמונות המותקפות בקרוב!.